שורה תחתונה – שלושת המספרים שצריך
- קמים מהשבעה בבוקר היום השביעי מהקבורה, אחרי שחרית. קבורה ביום שני = קמים בבוקר יום ראשון. השעה: מתי שמסתיימת התפילה, לא שעת הקבורה.
- השלושים מסתיימים בבוקר היום ה-30 מהקבורה. האזכרה – באותו יום או סמוך לפניו. חג באמצע מבטל את השבעה או את השלושים (ראו טבלה).
- בין השבעה לשלושים מותר: לצאת, לעבוד, לשבת רגיל, להתקלח. אסור עדיין: תספורת וגילוח, בגדים חדשים, שמחות עם מוזיקה.
- התאריכים המדויקים למקרה שלכם – מחשבון היארצייט; ההזמנה לאזכרה – מחולל ההזמנות.
למה זה מבלבל, ולמה זה חשוב
שאלת “מתי קמים מהשבעה” מגיעה אלינו בגרסאות רבות: “קברנו ביום שלישי בצהריים, אז קמים ביום שני בצהריים?” (לא – בבוקר), “יש שבת באמצע, זה מאריך?” (לא), “סוכות מתחיל ביום הרביעי, מה עכשיו?” (השבעה מסתיימת). הטעויות לא נורא הלכתית, אבל מעשית הן קובעות מתי חוזרים לעבודה, מתי מפרקים את האוהל, ומתי מודיעים למנחמים. המדריך נותן את הכללים ואת המקרים המיוחדים, ואז עובר לשלושים ולאזכרה.
שלב 1 – ספירת השבעה
הכלל: יום הקבורה הוא יום 1, גם אם הקבורה הסתיימה ברבע לשקיעה. השבעה מסתיימת ביום 7 בבוקר, לפי הכלל “מקצת היום ככולו” (שולחן ערוך יורה דעה שצה, א).
| יום הקבורה | קמים בבוקר יום |
|---|---|
| ראשון | שבת (בצנעה, אחרי שחרית; יש נוהגים לקום בערב שבת) |
| שני | ראשון |
| שלישי | שני |
| רביעי | שלישי |
| חמישי | רביעי |
| שישי (לפני שבת) | חמישי |
| מוצאי שבת / ראשון בלילה אחרי צאת הכוכבים | נספר כיום ראשון → קמים בשבת |
קבורה בלילה: אם הקבורה הסתיימה אחרי צאת הכוכבים, היום שמתחיל באותו לילה הוא יום 1. קבורה ביום ראשון ב-21:00 = יום 1 הוא יום שני (שהחל בלילה) = קמים בבוקר יום ראשון הבא.
אבל שהגיע מאוחר: קרוב שלא היה בקבורה ומצטרף לבית האבל תוך שלושה ימים – סופר עם המשפחה. הגיע אחרי שלושה ימים, או יושב במקום אחר – סופר לעצמו שבעה מהרגע שנודע לו (אם נודע תוך שלושים יום מהקבורה – “שמועה קרובה”; אחרי שלושים – “שמועה רחוקה”, יושב שעה אחת בלבד).
קבורה בחו”ל / העברה לארץ: המשפחה שמלווה – מהקבורה בפועל. מי שנשאר בארץ ולא מלווה – יש הסוברים שמונה מרגע שהארון יצא מהמקום; שאלת רב.
שלב 2 – שבת וחגים בתוך השבעה
| מצב | מה קורה |
|---|---|
| שבת באמצע | נספרת. אין אבלות בפרהסיה; חוזרים במוצאי שבת. |
| היום השביעי חל בשבת | קמים אחרי שחרית בשבת, בלי טקס. יש הנוהגים לקום בערב שבת סמוך למנחה. |
| רגל (פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה, יום כיפור) מתחיל אחרי שישבו אפילו שעה | הרגל מבטל את השבעה לגמרי. ישבו יום אחד לפני פסח – השבעה נגמרה בערב החג. ממשיכים בהלכות השלושים אחרי החג (ובחלק מהמקרים גם השלושים מתבטלים – ראו הערה). |
| קבורה בחול המועד | לא יושבים שבעה בחול המועד; מתחילים למנות אחרי החג (במוצאי שמחת תורה / שביעי של פסח). יום ראשון של השבעה – היום שאחרי החג; יש שסופרים את היום האחרון של החג כיום ראשון. שאלת רב. |
| קבורה בערב חג | אם ישבו אפילו זמן קצר לפני החג – החג מבטל את השבעה. |
| פורים, חנוכה, ל”ג בעומר, יום העצמאות | אינם מבטלים ואינם מפסיקים; בפורים אין אבלות בפרהסיה (יוצאים למגילה). |
| שבעה שהסתיימה כולה לפני הרגל | הרגל מבטל את גזרת השלושים (תספורת וכו’). ראש השנה מבטל שבעה, ויום הכיפורים שאחריו מבטל את השלושים – וכן להפך. |
| שבעה שהתחילה לפני הרגל ובוטלה בו | ימי החג נספרים למניין השלושים לפי כללים מפורטים (פסח וסוכות נחשבים יותר מיום אחד). החישוב המדויק – עם רב, או בהלכות האבלות. |
מה שמבלבל: “הרגל מבטל” אינו אומר שהחג נספר. הוא אומר שהאבלות בבית הסתיימה. את הקדיש ממשיכים כרגיל; את איסורי השלושים (תספורת) ממשיכים עד תום השלושים או עד שהרגל הבא מבטל גם אותם.
שלב 3 – בוקר הקימה: מה עושים בפועל
- תפילת שחרית בבית האבל (או בבית הכנסת). קדיש.
- יושבים כמה דקות על הכיסאות הנמוכים – זה ה”מקצת היום”.
- המנחמים אומרים “קומו” (או “המקום ינחם אתכם…”, ובעדות המזרח יש נוסחים כמו “תקומו לחיים טובים ולשלום”). האבלים קמים.
- הליכה קצרה מחוץ לבית – סיבוב סביב הבניין או הרחוב. הסמל: יציאה חזרה לעולם. במקומות רבים הולכים יחד לבית העלמין – זו לא חובה, אבל מנהג רווח בישראל (בייחוד בעדות המזרח: “עליית השבעה”).
- מחזירים את הבית: מסירים כיסויי מראות, מחזירים כיסאות, מפרקים את הסוכה. נר הנשמה – יש מכבים, יש משאירים לשלושים.
- מקלחת, בגדים, נעליים – חוזרים לרגיל.
- הבגד הקרוע – על הורים לא מאחים לעולם (אפשר להפסיק ללבוש); על שאר קרובים – תפירה גסה אחרי השבעה, איחוי מלא אחרי השלושים.
עלייה לקבר בסיום השבעה: נוהגים, לא חובה. אומרים תהילים (קי”ט לפי אותיות השם, ל”ג, ט”ז, י”ז, ע”ב, צ”א, ק”ד, ק”ל), קדיש במניין, “אל מלא רחמים”. פרקי התהילים לפי שם הנפטר מוכנים להדפסה.
שלב 4 – בין השבעה לשלושים
| נושא | מותר אחרי השבעה | נשאר אסור עד השלושים |
|---|---|---|
| יציאה מהבית, עבודה, נהיגה | כן | – |
| ישיבה, נעליים, רחיצה | כן | – |
| תספורת וגילוח | – | אסור (על הורים – יותר, ראו הלכות אבלות) |
| בגדים חדשים ומגוהצים | – | נמנעים; בגד חדש – לא |
| שמחות (חתונה, בר מצווה) | להשתתף בטקס – לרוב כן | סעודה עם מוזיקה – לא; חריגים לקרובים מדרגה ראשונה – שאלת רב |
| מוזיקה, הופעות, בילויים | – | נמנעים (על הורים – כל השנה) |
| נסיעות, טיולים | לצורך – כן | להנאה – נמנעים |
| לימוד תורה, ברכת “שהחיינו” | לימוד – כן; שהחיינו על פרי – נהוג להימנע | – |
| החלפת מקום ישיבה בבית הכנסת | מחליפים לשלושים (על הורים – לשנה) | – |
| קדיש | ממשיכים: 11 חודשים על הורים, 30 יום על שאר קרובים | – |
חזרה לעבודה: לרוב ביום השביעי או למחרת. זכויות העובד מכסות את ימי השבעה; יום האזכרה – חופשה רגילה.
מה שלא כתוב בהלכה אבל קורה: השבוע שאחרי השבעה קשה יותר מהשבעה. הבית מתרוקן, הטלפון שותק, והרשימה הבירוקרטית מתחילה. היום השמיני נבנה בדיוק לימים האלה, ואת הבירוקרטיה סידרנו לפי שבועות.
שלב 5 – אזכרת השלושים
מתי: ביום ה-30 מהקבורה (יום הקבורה = 1). חל בשבת – מקדימים ליום שישי או לחמישי; חל בחג – מקדימים. אין מאחרים בלי סיבה. מקדימים ולא מאחרים – זה הכלל לכל אזכרה.
מה עושים – מסגרת מקובלת (60–90 דקות):
- בבית העלמין: התכנסות ליד הקבר. פרקי תהילים (נהוג: ל”ג, ט”ז, י”ז, ע”ב, צ”א, ק”ד, ק”ל, ופסוקי קי”ט לפי שם הנפטר + “נשמה”). “אל מלא רחמים” על ידי חזן או בן משפחה. קדיש – רק במניין. דברים קצרים: 2–3 דוברים, 3–5 דקות כל אחד. הנחת אבן. גילוי המצבה – בישראל מקובל בשלושים; בחו”ל ובחלק מהעדות – בשנה. אם המצבה לא מוכנה – האזכרה מתקיימת בכל מקרה.
- בבית / באולם (לא חובה): לימוד משניות לעילוי נשמה (אותיות שם הנפטר), סעודת מצווה או כיבוד, דברי תורה או זיכרון, שירים שהנפטר/ת אהב/ה – בלי כלי נגינה למקפידים.
- צדקה: נהוג לתרום לזכר הנפטר/ת ולהודיע על כך באזכרה.
מי מוזמן: משפחה, חברים קרובים, ומי שביקש. לא מצפים שכל מנחמי השבעה יגיעו. ההזמנה יוצאת 7–10 ימים לפני, ב-WhatsApp, עם שעה ומיקום מדויק (חלקה, גוש, שורה). מחולל ההזמנות מייצר תמונה מוכנה עם ניווט.
עלויות אופייניות: חזן/רב לאזכרה – 300–800 ₪ (רבים עושים זאת בהתנדבות); מצבה – 6,000–25,000 ₪ לפי חומר וגודל (חלקה ריקה בלי מצבה זמנית – חברה קדישא מספקת שלט); כיבוד – 15–40 ₪ לאיש; אולם לערב אזכרה – 0 (בית כנסת) עד 3,000 ₪.
נורות אזהרה
- לחשב את הקימה משעת הקבורה. לא. בוקר, אחרי שחרית.
- “נאריך את השבעה כי אבא היה בלי הכרה” או “כי היו חגים” – השבעה אינה מתארכת. הכאב – כן; לזה יש עמוד התמיכה.
- לדחות אזכרה כדי שכולם יוכלו להגיע. מקדימים, לא מאחרים. אפשר לעשות ערב זיכרון נפרד בתאריך נוח.
- ספק מצבות שלוחץ בשבעה. מצבה מזמינים בשבוע השני-שלישי; יש מספיק זמן לשלושים, ואם לא – מגלים אותה מאוחר יותר.
- לשכוח את הקדיש אחרי השבעה. 30 יום על קרובים, 11 חודשים על הורים. מי שלא יכול – מסדרים מישהו שיאמר, ראו מדריך הקדיש.
- לבלבל בין 30 ליארצייט. השלושים – מהקבורה, לפי ימים. היארצייט – תאריך הפטירה העברי, כל שנה. המחשבון נותן את שניהם.
צ’ק-ליסט להדפסה – מהקימה עד השלושים
- יום הקבורה: ____ → קמים בבוקר יום: ____ (חג באמצע? ☐ בדקנו)
- מניין לשחרית בבוקר הקימה ☐
- מי אומר “קומו” ומלווה בהליכה ☐
- פירוק אוהל/כיסאות תואם לשעה ____ ☐
- הודעה למנחמים/מקום העבודה: “סיימנו את השבעה, תודה” ☐ (מודעת תודה)
- עלייה לקבר בסיום השבעה ☐ תהילים מודפסים ☐
- יום השלושים: ____ | תאריך האזכרה בפועל: ____ שעה: ____
- רב/חזן ☐ | מניין (10 גברים) ☐
- מצבה: הוזמנה ☐ מועד גילוי ____
- הזמנה ל-WhatsApp נשלחה (7–10 ימים לפני) ☐ מיקום מדויק בבית העלמין ☐
- דוברים (2–3): ______________ | מי מקריא תהילים ☐
- כיבוד / סעודה / ערב לימוד ☐ מקום: ____
- צדקה לזכר הנפטר/ת: ______________ ☐
- יארצייט ראשון (תאריך עברי): ____ – ביומן ☐
מה שאחרי השלושים
על רוב הקרובים – האבלות הפורמלית מסתיימת. על הורים – שנה: קדיש 11 חודשים, הימנעות משמחות, ויארצייט ראשון. את השנה ואת מה שקורה בבית באמת, כשהעולם חוזר לשגרה והמשפחה לא – מכסים היום השמיני ועמוד התמיכה; אם שלושה חודשים אחרי אתם עדיין לא ישנים, לא אוכלים או לא מתפקדים – זה הזמן לדבר עם איש מקצוע, לא לחכות לשנה.