קריעה: מתי קורעים, על איזה בגד, באיזה צד, מה מברכים – ומה עושים עם הבגד אחר כך

למה קורעים

קריעה היא המעשה הראשון של האבלות, ואולי היחיד שמותר לגוף לבטא בו את מה שאין לו מילים. המקור: יעקב קורע את בגדיו על יוסף (בראשית לז, לד), דוד על שאול (שמואל ב’ א, יא), והגמרא קובעת ש”אבל שלא פרע ולא פירם חייב מיתה” (מועד קטן כד ע”א) – כלומר, זו חובה גמורה על שבעת הקרובים, לא מנהג. השולחן ערוך מקדיש לה סימן שלם (יורה דעה ש”מ) בגלל ריבוי הפרטים.

הרעיון המעשי: הקרע נשאר גלוי כל השבעה. הוא אומר למנחמים מי האבלים בלי שיצטרכו לשאול, ומזכיר לאבל עצמו, כל פעם שהוא מסתכל למטה, שהשבוע הזה אחר.

על מי קורעים, ומי קורע

מי שאינו שומר מצוות: הקריעה היא הטקס שרוב המשפחות החילוניות בישראל כן עושות, בדרך כלל כי חברה קדישא מציעה. אין בזה סתירה לשום דבר, ואין חובה לעשות יותר מזה.

מתי – שלוש אפשרויות, מנהג אחד רווח

1. בשמיעת הבשורה – עיקר הדין (“בשעת חימום”). נהוג בקהילות מסוימות ובעיקר כשהלוויה רחוקה בזמן.
2. בבית ההספדים, לפני הלוויה – המנהג הרווח בישראל בבתי עלמין עירוניים. איש חברה קדישא מברך עם האבלים ומתחיל את הקרע בסכין; האבל ממשיך ביד.
3. ליד הקבר, אחרי סתימת הגולל – מנהג רווח בירושלים ובעדות המזרח.

כלל: עושים מה שחברה קדישא מכוונת. אין “פספוס” – מי שלא קרע בלוויה קורע אחריה, בכל שלב בשבעה, ואם שכחו – עד תום השלושים (על הורים – גם אחרי).

לא קורעים: בשבת ובחג (דוחים למוצאי שבת/חג), בחול המועד – מחלוקת; המנהג הרווח: על הורים קורעים גם בחול המועד, על שאר קרובים – במוצאי החג. שואלים.

איך – פרוטוקול של שתי דקות

1. עומדים. קריעה בישיבה לא יצאו ידי חובה.
2. הברכה: “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם דיין האמת” – בקול, בעמידה. מי שבירך כבר בשמיעת הבשורה – לא חוזר. מי שאינו רגיל לברך – אומר את המילים; אין צורך בכיסוי ראש מיוחד, אך נהוג לחבוש כיפה.
3. מקום הקרע: מהצווארון או מפתח החולצה כלפי מטה, בקדמת הבגד. על הורים – בצד שמאל מול הלב; על שאר קרובים – ימין. לא בצד, לא בשרוול, לא בתפר (קרע לאורך תפר אינו נחשב).
4. אורך: טפח – כ-8–10 ס”מ, “עד שיתגלה הלב” על הורים (בפועל אותו טפח). איש חברה קדישא מתחיל בחיתוך קטן בסכין; האבל עצמו קורע ביד – זו לא פעולה שעושים בשבילו (על הורים – חובה ביד; על שאר קרובים – מותר בכלי).
5. על הורים – כל השכבות: מעיל, סוודר, חולצה – את כולם. לא את הבגד התחתון. בפועל, בלוויה בקיץ זו חולצה אחת.
6. נשים: קורעות בצנעה – פונות הצידה, קורעות, ומהדקות בסיכת ביטחון כך שהגוף לא נחשף. הקרע נשאר; הסיכה מותרת.
7. אחרי הקרע: מתיישבים או ממשיכים בלוויה. את הבגד לובשים כל השבעה (מותר להחליף לבגד אחר ולקרוע גם אותו, אם הבגד המקורי לא ראוי; רבים לובשים אותה חולצה שבוע).

מקרים מיוחדים

• לא היה בלוויה (חו”ל, מחלה, לא ידע): קורע כשמגיע לבית האבל או כששומע – בעמידה, עם ברכה, תוך שלושים יום מהקבורה. אחרי שלושים – רק על הורים (בלי ברכה, יש אומרים).
• שמע על שני קרובים יחד: קרע אחד על שניהם; אם שמע על השני אחרי שקרע – מוסיף טפח לקרע, או קרע חדש.
• בגד שאול: לא קורעים בגד של אחר בלי רשותו – לובשים משהו משלכם ללוויה.
• בגדי עבודה / מדים: משרתי צבא במדים – מנהג הצבא (סרט שחור / קריעת סמל); אזרחים לא קורעים מדי עבודה של המעסיק.
• חולה / קשיש שאינו יכול לעמוד: קורע בישיבה, ורבים נוהגים שאחר קורע לו את הבגד כשהוא מחזיק בו.
• קטן שהגדיל בתוך השבעה / השלושים: שאלת רב.
• המנהג “לחתוך סרט”: בחלק מבתי הקברות מציעים לקרוע סרט בד קטן שמצמידים לבגד. זה לא קריעה לפי רוב הפוסקים – הקריעה היא בבגד עצמו. סרט מתאים למי שאינו חייב (נכדים, גיסים) או כשהבגד באמת בלתי אפשרי, ואז קורעים בגד אמיתי אחר כך בבית.

אחרי השבעה – מה עושים עם הבגד

“בגד קרוע לשנה” – אין דבר כזה. אחרי השבעה אין חובה להמשיך ללבוש קרוע.

נורות אזהרה

• קריעה בישיבה – חוזרים על הקריעה בעמידה (בלי ברכה נוספת).
• קרע בתפר או בצד – לא נחשב; קורעים שוב באמצע הבגד.
• “סרט שחור” במקום קריעה לקרובים מדרגה ראשונה – לא יוצאים ידי חובה.
• לתת לאיש חברה קדישא לקרוע במקומכם על הורים – הוא מתחיל, אתם קורעים. תגידו לו.
• בגד יקר / מושאל – לא קורעים; לובשים משהו אחר.
• לחפש “צד שמאל” בלי לחשוב מי הנפטר – שמאל רק על הורים. ילד, אח, בן זוג – ימין.
• להתלבט בלוויה – מחליטים בבית, לפני, איזו חולצה.

צ’ק-ליסט להדפסה – לפני הלוויה

• מי חייב בקריעה (הורים / ילדים / אחים / בן-בת זוג): ______________
• כל אחד לובש חולצה שלא אכפת ממנה, עם צווארון/פתח קדמי ☐
• על הורים: כל השכבות העליונות – סוודר/ז’קט שאפשר לקרוע, או בלי ☐
• נשים: סיכת ביטחון בכיס ☐
• הברכה כתובה בטלפון: “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם דיין האמת” ☐
• צד: הורים – שמאל · אחרים – ימין ☐
• בעמידה · ביד · טפח · מהצווארון למטה ☐
• מי לא בלוויה וצריך לקרוע בבית: ______________ (תוך 30 יום)
• בגד שלם לשבת שבתוך השבעה ☐
• אחרי השבעה: תפירה גסה מותרת (קרובים) / רק אחרי השלושים (הורים); איחוי מלא על הורים – לעולם לא ☐

מה קורה אחרי הקריעה

מהקבר חוזרים הביתה לנטילת ידיים ולסעודת ההבראה, ומשם מתחילה השבעה: הלכות הבית, המשימות של הימים הראשונים, והקדיש הראשון בבית.