שבעהליווי בימי האבל

מדריך · משפחות אבלות

קריעה: מתי קורעים, על איזה בגד, באיזה צד, מה מברכים – ומה עושים עם הבגד אחר כך

דיני קריעה למעשה: מתי קורעים, על מי, איזה בגד ואיזה צד (שמאל על הורים, ימין על השאר), הברכה, אורך הקרע, נשים וילדים, מי שלא היה בלוויה, ומה עושים עם הבגד.

פורסם 27.09.2026 · 6 דקות קריאה · 1,079 מילים

נבדק התוכן נבדק ואושר לפרסום (28.09.2026). בשאלה למעשה פונים לרב הקהילה / לאיש מקצוע. מצאתם טעות? כתבו לנו

שורה תחתונה – לפני הלוויה

  1. מי קורע: שבעת הקרובים – אב, אם, בן, בת, אח, אחות, בן/בת זוג. גם נשים, גם מי שאינו דתי – זה המנהג המקובל ביותר בישראל.
  2. איפה: על הורים – שמאל, מול הלב, כל השכבות העליונות עד הגוף. על השאר – ימין, הבגד העליון בלבד. טפח (כ-10 ס”מ), מהצווארון למטה.
  3. מתי: לפי הוראת חברה קדישא – לפני הלוויה או ליד הקבר. בעמידה, אחרי ברכת “דיין האמת”.
  4. מה ללבוש ללוויה: חולצה שלא אכפת לכם ממנה, עם צווארון או פתח – לא סוודר יקר ולא חולצת כפתורים מתוחה. את הבגד הקרוע לובשים כל השבעה.

למה קורעים

קריעה היא המעשה הראשון של האבלות, ואולי היחיד שמותר לגוף לבטא בו את מה שאין לו מילים. המקור: יעקב קורע את בגדיו על יוסף (בראשית לז, לד), דוד על שאול (שמואל ב’ א, יא), והגמרא קובעת ש”אבל שלא פרע ולא פירם חייב מיתה” (מועד קטן כד ע”א) – כלומר, זו חובה גמורה על שבעת הקרובים, לא מנהג. השולחן ערוך מקדיש לה סימן שלם (יורה דעה ש”מ) בגלל ריבוי הפרטים.

הרעיון המעשי: הקרע נשאר גלוי כל השבעה. הוא אומר למנחמים מי האבלים בלי שיצטרכו לשאול, ומזכיר לאבל עצמו, כל פעם שהוא מסתכל למטה, שהשבוע הזה אחר.

על מי קורעים, ומי קורע

קרבה לנפטרחובת קריעהצדעל אילו בגדים
אב / אםחובהשמאל (מול הלב)כל הבגדים העליונים עד הגוף (מעיל, סוודר, חולצה – לא גופייה ולא חזייה)
בן / בתחובהימיןהבגד העליון בלבד
אח / אחות (גם מאב או מאם בלבד)חובהימיןהבגד העליון
בן / בת זוגחובהימיןהבגד העליון
סב / סבתא, נכד, חם/חמות, גיסאין חובה; יש הקורעים משהו סמלי–מנהג המקום
רב מובהקקורעים (ימין)ימיןהבגד העליון
נשיםכמו גברים – קורעות, ובצנעה (קורעות במקום מוצנע ואז מהדקות סיכה)לפי הקרבהלפי הקרבה
ילדים מתחת לגיל מצוותאין חובה; נהוג לקרוע להם מעט לחינוך, מגיל 6–7 בערךלפי הקרבההבגד העליון
גר / גיורת על הורים ביולוגייםשאלת רב; רבים נוהגים לקרוע––
מאמץ / מאומץנהוג לקרוע מצד המנהג––

מי שאינו שומר מצוות: הקריעה היא הטקס שרוב המשפחות החילוניות בישראל כן עושות, בדרך כלל כי חברה קדישא מציעה. אין בזה סתירה לשום דבר, ואין חובה לעשות יותר מזה.

מתי – שלוש אפשרויות, מנהג אחד רווח

  1. בשמיעת הבשורה – עיקר הדין (“בשעת חימום”). נהוג בקהילות מסוימות ובעיקר כשהלוויה רחוקה בזמן.
  2. בבית ההספדים, לפני הלוויה – המנהג הרווח בישראל בבתי עלמין עירוניים. איש חברה קדישא מברך עם האבלים ומתחיל את הקרע בסכין; האבל ממשיך ביד.
  3. ליד הקבר, אחרי סתימת הגולל – מנהג רווח בירושלים ובעדות המזרח.

כלל: עושים מה שחברה קדישא מכוונת. אין “פספוס” – מי שלא קרע בלוויה קורע אחריה, בכל שלב בשבעה, ואם שכחו – עד תום השלושים (על הורים – גם אחרי).

לא קורעים: בשבת ובחג (דוחים למוצאי שבת/חג), בחול המועד – מחלוקת; המנהג הרווח: על הורים קורעים גם בחול המועד, על שאר קרובים – במוצאי החג. שואלים.

איך – פרוטוקול של שתי דקות

  1. עומדים. קריעה בישיבה לא יצאו ידי חובה.
  2. הברכה: “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם דיין האמת” – בקול, בעמידה. מי שבירך כבר בשמיעת הבשורה – לא חוזר. מי שאינו רגיל לברך – אומר את המילים; אין צורך בכיסוי ראש מיוחד, אך נהוג לחבוש כיפה.
  3. מקום הקרע: מהצווארון או מפתח החולצה כלפי מטה, בקדמת הבגד. על הורים – בצד שמאל מול הלב; על שאר קרובים – ימין. לא בצד, לא בשרוול, לא בתפר (קרע לאורך תפר אינו נחשב).
  4. אורך: טפח – כ-8–10 ס”מ, “עד שיתגלה הלב” על הורים (בפועל אותו טפח). איש חברה קדישא מתחיל בחיתוך קטן בסכין; האבל עצמו קורע ביד – זו לא פעולה שעושים בשבילו (על הורים – חובה ביד; על שאר קרובים – מותר בכלי).
  5. על הורים – כל השכבות: מעיל, סוודר, חולצה – את כולם. לא את הבגד התחתון. בפועל, בלוויה בקיץ זו חולצה אחת.
  6. נשים: קורעות בצנעה – פונות הצידה, קורעות, ומהדקות בסיכת ביטחון כך שהגוף לא נחשף. הקרע נשאר; הסיכה מותרת.
  7. אחרי הקרע: מתיישבים או ממשיכים בלוויה. את הבגד לובשים כל השבעה (מותר להחליף לבגד אחר ולקרוע גם אותו, אם הבגד המקורי לא ראוי; רבים לובשים אותה חולצה שבוע).

מקרים מיוחדים

אחרי השבעה – מה עושים עם הבגד

על הוריםעל שאר קרובים
במהלך השבעהלובשים קרוע; מותר להחליף לבגד קרוע אחרכנ”ל
בשבת שבתוך השבעהמחליפים לבגד שלם (או מהפכים את הקרע לאחור) – אין אבלות בפרהסיהכנ”ל
אחרי השבעהמותר להפסיק ללבוש. אסור לאחות (תפירה יפה) לעולםמותר “לשלול” – תפירה גסה בתכים גדולים
אחרי השלושיםמותר לשלול (תפירה גסה); איחוי מלא – אסור לעולםמותר לאחות איחוי מלא
מה עושים עם הבגדרוב האנשים זורקים או שומרים; אין חובה לגנוזכנ”ל
למכור בגד קרוע על הוריםאסור לאחר שיאחה אותו – למעשה לא מוכרים–

“בגד קרוע לשנה” – אין דבר כזה. אחרי השבעה אין חובה להמשיך ללבוש קרוע.

נורות אזהרה

צ’ק-ליסט להדפסה – לפני הלוויה

מה קורה אחרי הקריעה

מהקבר חוזרים הביתה לנטילת ידיים ולסעודת ההבראה, ומשם מתחילה השבעה: הלכות הבית, המשימות של הימים הראשונים, והקדיש הראשון בבית.

שאלות נפוצות

באיזה צד קורעים?

על אב ואם – בצד שמאל, מול הלב, ועל כל הבגדים העליונים עד הגוף (חולצה, לא גופייה). על שאר הקרובים (בן/בת זוג, ילד, אח/אחות) – בצד ימין, על הבגד העליון בלבד. אורך הקרע: טפח (כ-8–10 ס"מ), מהצווארון כלפי מטה.

מתי בדיוק קורעים?

המנהג הרווח בישראל: בבית ההספדים לפני הלוויה או ליד הקבר אחרי הקבורה – חברה קדישא מכוונת. מעיקר הדין קורעים בשעת "חימום" הצער, ולכן יש הקורעים בשמיעת הבשורה. מי שלא היה בלוויה – קורע כשמצטרף לשבעה או כששומע, תוך שלושים יום (על הורים – גם אחרי).

מה מברכים בקריעה?

"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם דיין האמת" – בשם ומלכות, בעמידה, לפני הקריעה או מיד אחריה. אם בירכו כבר בשמיעת הבשורה – לא חוזרים. הברכה נאמרת גם על ידי מי שאינו חייב בקריעה כששומע על פטירה של אדם קרוב.

מה עושים עם הבגד הקרוע אחרי השבעה?

על הורים – אסור לאחות (לתפור יפה) לעולם; מותר להטליא (תפירה גסה) אחרי השלושים, ורבים פשוט מפסיקים ללבוש את הבגד. על שאר קרובים – תפירה גסה אחרי השבעה, איחוי מלא אחרי השלושים. אין חובה לשמור את הבגד; אפשר לזרוק.

כלים נוספים

נכתב על ידי צוות פורטל שבעה (עמותת "אופק לחיים"). הלכה – לפי המנהג הרווח; משפט וכסף – כללי, נכון למועד הפרסום; אינו תחליף לרב או לייעוץ מקצועי. לכל המדריכים.

נרות נשמה

להדליק נר ולהקדיש →

לשתף את העמוד הזה

אם זה עוזר לכם, זה יעזור גם לאדם אחר. אפשר לשלוח, לשתף או להדפיס.

שליחה ב-WhatsApp פייסבוק טלגרם אימייל