שבעהליווי בימי האבל

מדריך · עובדים אבלים, מעסיקים ומנהלי משאבי אנוש

זכויות עובד בימי אבל: שכר, ימי היעדרות וחובות המעסיק לפי חוק

כמה ימי אבל מגיעים לפי חוק, מי זכאי לשכר בימי השבעה, מה קובע צו ההרחבה והתקשי"ר, מה עושים במגזר שאינו מכוסה, ומה המעסיק חייב – עם טבלה, מכתב למעסיק וצ'ק-ליסט.

פורסם 26.09.2026 · 5 דקות קריאה · 941 מילים

בבדיקה המידע המשפטי והכלכלי כללי, נכון למועד הפרסום ונמצא בבדיקה משפטית. אינו תחליף לייעוץ מקצועי. מצאתם טעות? כתבו לנו

שורה תחתונה – מה לדעת לפני שמרימים טלפון למעסיק

  1. אין “חוק ימי אבל” אחד. הזכות ל-7 ימי אבל בתשלום קיימת לרוב העובדים – דרך צו ההרחבה במגזר העסקי, הסכמים קיבוציים והתקשי”ר – אבל לא לכולם ולא לכל קרוב.
  2. הזכות היא לקרובים מדרגה ראשונה בלבד: הורה, ילד, בן/בת זוג, אח/אחות.
  3. מודיעים בכתב, מיד – הודעה קצרה (נוסח למטה) שומרת עליכם.
  4. ימי אבל אינם חופשה ואינם מחלה כשהזכות קיימת; כשאין זכות – מבקשים חופשה בתשלום או ללא תשלום.

המסגרת המשפטית – מאיפה באים “ימי האבל”

בישראל אין חוק שמעניק לכל עובד ימי אבל בתשלום. הזכות מגיעה משלושה מקורות, ולפי המקור נקבע למי היא חלה:

  1. צו ההרחבה להסכם המסגרת במגזר העסקי (2000): עובד במגזר העסקי שעבד לפחות שלושה חודשים אצל המעסיק, ונעדר בשל אבל על קרוב מדרגה ראשונה (בן/בת זוג, הורה, ילד, אח/אחות) לפי דיני ישראל או דתו – זכאי לתשלום שכר עבור ימי ההיעדרות, עד 7 ימים. ימים אלה אינם מנוכים מימי החופשה או המחלה. צו ההרחבה חל על רוב המעסיקים במגזר הפרטי, אך לא על כולם (ראו טבלה).
  2. הסכמים קיבוציים ענפיים: הייטק, בנקאות, תעשייה, מלונאות, בנייה – רבים כוללים סעיף ימי אבל דומה או נדיב יותר (למשל תשלום גם על יום ההלוויה של קרוב מדרגה שנייה).
  3. המגזר הציבורי – התקשי”ר: עובדי מדינה זכאים לימי אבל בתשלום על קרוב מדרגה ראשונה למשך ימי השבעה, וכן להיעדרות קצרה לצורך הלוויה של קרובים אחרים; רשויות מקומיות, מערכת הבריאות והחינוך פועלות לפי הסכמים מקבילים.

מי שאינו מכוסה באף אחד מאלה – עצמאים, עובדים עם פחות מ-3 חודשי ותק, עובדים שעות שאינם במסגרת הסכם, וחלק מהעובדים דרך חברות כוח אדם – תלוי בחוזה האישי ובנוהג. בפועל רוב המעסיקים מאשרים היעדרות, אך על חשבון חופשה.

המידע מתאר את המצב המשפטי במועד הפרסום ואת הפרשנות הרווחת. הוראות ספציפיות – בחוזה, בהסכם הקיבוצי החל עליכם ובתקנון החברה. בספק – ייעוץ משפטי או פנייה לממונה על חוק עבודת נשים/יחסי עבודה ברשות האכיפה במשרד העבודה.

פרוטוקול: מה עושים, לפי סדר

ביום הפטירה

  1. הודעה קצרה למנהל/ת הישיר/ה ולמשאבי אנוש – בטלפון ואז בכתב (WhatsApp או מייל):

    “אבי/אמי/אחי/בן זוגי נפטר/ה היום. אשב שבעה מתאריך ___ עד ___ ואעדר מהעבודה בימים אלה בהתאם לזכאותי לימי אבל. אעדכן לגבי חזרה. תודה על ההבנה.”

  2. לא מתחייבים לעבוד מהבית. אפשר להציע מסירת משימות דחופות למחליף/ה – בהודעה, לא בעבודה בפועל.
  3. שומרים את ההודעה. היא התיעוד.

בימי השבעה

חזרה לעבודה

למעסיקים ולמנהלי משאבי אנוש

טבלת זכויות – מי, כמה, על חשבון מי

מסגרת העסקהקרובימים בתשלוםתנאימקור
מגזר עסקי (מכוסה בצו ההרחבה)הורה, ילד, בן/בת זוג, אח/אחותעד 7 ימי לוח3 חודשי ותקצו הרחבה להסכם המסגרת
מגזר עסקי – פחות מ-3 חודשי ותקכנ”ל0 לפי הצו; לפי נוהג המעסיק–חוזה / נוהג
עובדי מדינהדרגה ראשונהימי השבעה–תקשי”ר
עובדי מדינהסבים, חמים, נכדים, גיסיםהיעדרות ליום ההלוויה (לפי הכללים)–תקשי”ר
רשויות מקומיות, בריאות, חינוךדרגה ראשונהימי השבעה (בדרך כלל)–הסכמים קיבוציים
הסכמים ענפיים (הייטק, בנקים, תעשייה)דרגה ראשונה, לעיתים שנייה7 ימים ולעיתים יותרלפי ההסכםהסכם קיבוצי / תקנון
עצמאים–אין–– (ביטוח אובדן כושר אינו מכסה אבל)
חיילים ומשרתי מילואיםדרגה ראשונהחופשת אבל 7 ימים–פקודות הצבא
סטודנטיםדרגה ראשונההתאמות (דחיית מטלות/מבחנים)–נהלי המוסד; לפנות לדיקנט

שכר: התשלום הוא שכר רגיל ליום עבודה (ללא שעות נוספות). עובד/ת שעתי/ת – לפי ממוצע שעות. ההיעדרות אינה פוגעת בוותק, בהפרשות לפנסיה או בדמי הבראה.

עלויות נלוות שאנשים שוכחים

נושאמה קורהמה לעשות
ימי אבל בשבת/חגנספרים כימי לוח; יום שבת “נשרף”אין מה לעשות – כך ההסדר
אבל שמתחיל ביום חמישי7 ימים כוללים שבת ואת יום ראשון–רביעי הבאיםלהודיע מראש על תאריך החזרה
חג שמפסיק את השבעההזכאות בדרך כלל לימי השבעה בפועלאם המעסיק מקזז – לבדוק את ההסכם
עבודה במשמרותההיעדרות מתייחסת למשמרות שנפלו בימי השבעהלתעד את המשמרות שנפלו
נסיעה לחו”ל ללוויהימי הטיסה אינם ימי אבל בהכרחלבקש חופשה / ללא תשלום לימי הנסיעה

נורות אזהרה

  1. “תרשום חופש ונסתדר” – אם אתם מכוסים בצו ההרחבה, זו זכות בתשלום, לא חופשה. מבקשים בנימוס שהתלוש ישקף ימי אבל.
  2. דרישה לאישור מראש. ימי אבל אינם טעונים אישור – רק הודעה. מעסיק שדורש “אישור” מבלבל בין חופשה לזכות.
  3. לחץ לעבוד מרחוק בשבעה. אפשר לסרב. מי שבוחר/ת לעבוד – שיהיה ברור שזה בחירה, לא תנאי.
  4. פיטורים “מסיבות אחרות” זמן קצר אחרי החזרה. לשמור כל התכתבות; להתייעץ לפני שחותמים על סיום העסקה.
  5. עצמאים שמבטלים לקוחות בלי הודעה. הודעה אחת ללקוחות המרכזיים (“אני בימי אבל עד , אחזור אליכם ב-”) שומרת על העסק.

צ’ק-ליסט לעובד/ת

  1. ☐ הודעה למנהל/ת + משאבי אנוש – בטלפון ואז בכתב, עם תאריכי השבעה
  2. ☐ שמירת ההודעה (צילום מסך / מייל)
  3. ☐ הודעה אוטומטית במייל ובוואטסאפ עסקי
  4. ☐ מסירת משימות דחופות למחליף/ה – בהודעה אחת
  5. ☐ מסמך למעסיק אם ביקש: הודעת פטירה / תעודת פטירה / מודעת אבל
  6. ☐ ביום החזרה: שיחת מעבר של 10 דקות
  7. ☐ בדיקת התלוש: ימי אבל בתשלום, לא ניכוי חופשה
  8. ☐ בקשת חופשה מראש לשלושים / יארצייט (תאריכים)

צ’ק-ליסט למעסיק

  1. ☐ אישור מיידי בכתב, בלי דרישת מסמכים ביום הראשון
  2. ☐ מכתב ניחומים רשמי (נוסח במדריך הנוסחים)
  3. ☐ תיאום ביקור הצוות + הרשמה בלוח הארוחות
  4. ☐ תלוש: ימי אבל כהיעדרות בתשלום
  5. ☐ שבוע חזרה מדורג

שאלות נפוצות

כמה ימי אבל מגיעים בתשלום לפי חוק?

אין חוק אחד שקובע "ימי אבל" לכל העובדים. הזכות הרווחת – עד 7 ימים בתשלום על אבל קרוב מדרגה ראשונה (הורה, ילד, בן/בת זוג, אח/אחות) – נובעת מצו ההרחבה להסכם המסגרת במגזר העסקי (לעובדים עם 3 חודשי ותק), מהסכמים קיבוציים ומהתקשי"ר במגזר הציבורי. מי שאינו מכוסה – תלוי בחוזה ובנוהג במקום העבודה.

האם ימי האבל מנוכים מימי החופשה או המחלה?

כשהזכות קיימת (צו הרחבה, הסכם, תקשי"ר) – ימי האבל הם ימי היעדרות בתשלום נפרדים, ולא מנוכים מהחופשה או מהמחלה. כשאין זכות – המעסיק רשאי לזקוף את ההיעדרות על חשבון חופשה, ורבים עושים זאת בהסכמה.

האם אפשר לפטר עובד בגלל היעדרות בשבעה?

היעדרות בימי אבל שהעובד זכאי להם אינה עילה לפיטורים, ופיטורים בנסיבות כאלה עלולים להיחשב שלא בתום לב. אין הגנה סטטוטורית ייעודית כמו בהיריון או במילואים – ולכן חשוב להודיע בכתב ולשמור תיעוד.

מה עם אבל על סבא, סבתא, חמות או גיס?

רוב ההסדרים מכסים רק קרובים מדרגה ראשונה. על סבים, חמים וגיסים אין בדרך כלל ימי אבל בתשלום, אך מעסיקים רבים מאשרים יום–יומיים על חשבונם או על חשבון חופשה. שואלים – ומבקשים בכתב.

כלים נוספים

נכתב על ידי צוות פורטל שבעה (עמותת "אופק לחיים"). הלכה – לפי המנהג הרווח; משפט וכסף – כללי, נכון למועד הפרסום; אינו תחליף לרב או לייעוץ מקצועי. לכל המדריכים.

נרות נשמה

להדליק נר ולהקדיש →

לשתף את העמוד הזה

אם זה עוזר לכם, זה יעזור גם לאדם אחר. אפשר לשלוח, לשתף או להדפיס.

שליחה ב-WhatsApp פייסבוק טלגרם אימייל